ברוכים הבאים לפרדס הוצאה לאור

המפגש הטיפולי הוא מפגש בין נפשות המגולמות בגוף – בין גופים הנוכחים בחדר, מדברים, מופעלים ומפעילים, גופים המחכים לנו שנקשיב להם ונדבר איתם ואותם. הפסיכואנליזה ההתייחסותית בוחנת זאת בשלושת העשורים האחרונים, הפסיכותרפיה הגופנית – מאז שנות השלושים של המאה העשרים.
הספר "אנטומיה של טיפול" בוחן את ההיסטוריה של הפסיכותרפיה הגופנית, מציע המשגות והבנות תיאורטיות וקליניות ועשיר בדוגמאות טיפוליות ובתרגולים – כל אלו נועדו לקרב את הקורא להבנה עמוקה יותר של מקום הגוף בטיפול ומאפשרים לקורא חוויית קריאה דינאמית, סקרנית ומעוררת.
הספר פותח צוהר לעולמה של הפסיכותרפיה הגופנית ההתייחסותית, ומאפשר לקורא מסע אישי ומקצועי לתוך נבכי הקשר הטיפולי דרך עיניים אנטומיות והתייחסותיות.
הפסיכותרפיסטית הגופנית זילקה ציל כותבת: "אם רק תאפשרו לו, הספר 'אנטומיה של טיפול' ישנה את הדרך שבה אתם חושבים על גוף בטיפול, וינסוך בכם השראה להביא יותר מעצמכם ומגופכם לתוך מערכת היחסים הטיפולית."

ד"ר אסף רולף בן־שחר הוא ראש התוכנית לפסיכותרפיה גופנית בת־זמננו במרכז הישראלי לרפואת גוף־נפש, פסיכותרפיסט התייחסותי, כותב ומרצה בארץ ובעולם.

אסורה בארץ חדשה חושף את סיפור ההגירה של חנה סנש (1921–1944) בעזרת יומנה המלא ומאות מכתביה שלא פורסמו עד כה בעברית ותורגמו מהונגרית לצורך המחקר וכתיבת ספר זה.
כתביה של סנש קוצרו, שוכתבו וצונזרו במשך עשרות שנים. הם חיזקו את מיתוס הגיבורה הלאומית, הסמל המובהק של מבצע הצנחנים באירופה במלחמת העולם השנייה.

אסורה בארץ חדשה עוסק בחוויותיה של סנש כמהגרת (מספטמבר 1939 עד ינואר 1944) ובניסיונותיה לעצב מחדש את זהותה הלאומית, המעמדית והמגדרית, ולהפוך מבורגנית הונגרייה לעברייה סוציאליסטית.
סנש שאפה ללמוד מקצוע ולהפוך לחלוצה חקלאית, אך נאלצה לעבוד רוב הזמן במטבח ובמכבסה. הפער בין שאיפותיה לבין מציאות חייה בארץ, הוליד אכזבות ותסכולים, ניכור ומשברים נפשיים. השליחות באירופה קסמה לה גם כיוון שהעניקה משמעות חדשה למסע הגירה שנקלע למבוי סתום.
הספר מגלה עד כמה הייתה חנה סנש רחוקה מהדימוי של העברייה החדשה, סמל השוויון בין המינים.

רותי גליק היא חוקרת מגדר, מתרגמת ספרות הונגרית, עורכת ועיתונאית. פרסמה בין היתר בהארץ, גלובס וידיעות אחרונות.

איך הופך מורה למנהל בית ספר? מה חווים מנהלי בתי ספר בשנות עבודתם הראשונות? מתי מגיעים מנהלי בתי ספר לתקופת השיא בעבודתם? מה קורה למנהלי בתי ספר לאחר עשר שנות עבודה? כיצד חשים מנהלים שנים אחדות לפני פרישתם? וכיצד חווה מנהל בית הספר את פרישתו מהתפקיד הניהולי–חינוכי?
שאלות אלו ואחרות עומדות במוקד פרקי הספר הנוכחי בו מתחקה הכותב אחר תהליכי התפתחותם המקצועית של מנהלי בתי ספר מהרגע בו החליטו לבחור בתפקיד הניהולי, דרך הכשרתם המקצועית, ועד יציאתם לגמלאות. מסעו זה של המנהל מוצג לאורן של תיאוריות סוציולוגיות,  פסיכולוגיות וניהוליות העוסקות בהתפתחותו של האדם, ומטובל בקולותיהם של מנהלים ומנהלות מהארץ ומהעולם אשר סיפרו את סיפור חייהם המקצועיים במחקרים שונים שעסקו בקריירה של מנהלי בית הספר ובעמדותיהם המקצועיות.
הספר מיועד למורים המתעתדים לעסוק בניהול בית ספר, סטודנטים בתכניות השונות למנהל ומנהיגות חינוכית, מפקחים המלווים מנהלים בעבודתם, ולכל מי שחפץ להכיר טוב יותר את מהלך התפתחותו המקצועית של המחזיקים בתפקידי ניהול.

פרופ' יזהר אופלטקה הוא חבר סגל אקדמי בחוג למדיניות ומנהל בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב. בין תחומי מחקריו מצויים הקריירה המקצועית של מנהלים ומורים בבית הספר, תהליכי שיווק וקידום בית הספר, מגדר וניהול חינוכי, וחקר הרגשות בהוראה ובניהול. הוא מחברם של ספרים ומאמרים רבים בארץ ובעולם בחקר מנהל ומדיניות החינוך.

מה מסתתר מאחורי קיר האבנים בפינת הרחובות ארלוזורוב ואבן גבירול בתל-אביב? מהו גל האבנים שניצב ליד כביש מס' 1 בסיבוב מוצא? ולמה בכלל יש צריח מסגד באמצע הרחוב הראשי ביהוד?
אומרים ישנה ארץ מציע 18 סיורים אל רבעי-ערים ואל כפרים פלסטיניים שהתרוקנו במהלך הנכבה ונהרסו ברובם בידי ישראל. הסיורים מובילים אל מקומות שהיו כאן, ושאת שרידיהם אנו פוגשים לרוב, גם אם לא תמיד יודעים מה פשרם. מאלזיב חוף אכזיב בצפון ועד באר שבע ביר אלסבע בדרום, יחשפו הסיורים בפני המטיילת והקורא את השכבה בנוף שלא תמיד רואים, ויתנו לאותן חורבות, בתים נטושים ומבני אבן חיים ומשמעות אחרת מזו שרובנו מכירים.

לאן תפנה אישה צעירה החשה שבעלה אינו אוהב אותה עוד? מי יסייע לאישה שבניה הפרועים מפרים את צוויי הקהילה? מי ידריך אישה כיצד להתמודד עם האיום שבעלה יישא אישה שנייה? למי תפנה ערבייה גרושה וענייה שמשפחתה מנדה אותה והיא מתמודדת עם קשייה לבדה?

מחקר חלוצי זה עוסק בעולמן של המרַפאות הערביות המסורתיות בישראל ובעולמן של הפונות לעזרתן. הוא חושף את עולמן הייחודי והמרתק של המרַפאות, הסמוי עדיין ברובו, ומגלה דרכי התמודדות ייחודיות הנתונות לנשים ערביות בישראל, בתפר שבין מסורתיות למודרניות.

נשים ערביות בישראל נאלצות להתמודד עם תופעות קשות בתרבותן – כגון פוליגמיה וציפיות מגדריות נוקשות – ועם אתגרים חדשים הנובעים מהמפגש עם תרבות המערב. כיצד לגשר בין הכמיהה לאהבה רומנטית ובין מוסרות המשפחה המורחבת המדכאת? איך לצקת תוכן חדש לתפקידי המגדר המסורתיים? מהי התשובה לשאלות הזהות והשייכוּת המטלטלות כיום נשים ערביות בערים המעורבות שבמרכז הארץ וביישובי הבדואים שבנגב?

המרַפאות המסורתיות הערביות שבספר זה מסייעות לנשים ערביות בישראל, הנתונות בתפר שבין מסורת לקִדמה, להתמודד עם קשייהן. התמודדות זו, בכלֵי התרבות ולפי חוקיה, מאפשרת לנשים – מרפאות ופונות כאחד – להיטיב את מצבן בתוך המסגרת התרבותית, בלי לנתצה.

ד"ר אריאלה פופר־גבעון מלמדת במכללה האקדמית דוד ילין ובאוניברסיטה הפתוחה ועוסקת באנתרופולוגיה, במגדר, בהיסטוריה ובחינוך.

המיתוסים היווניים כמו חוברו על מנת להמחיש את התנהלות הכלכלה והחברה בימינו. המיתוס של מידאס הוא סיפורה של הכלכלה הגלובלית הנשלטת על ידי תאוות בצע וחמדנות. המיתוס על בלרופון קוטל הכימרה יכול להיקרא כסיפור על היבריס של טייקונים שהצלחותיהם גורמות להם לדמות עצמם לאלים. ההידרה רבת הראשים והזרועות היא בת דמותן של קבוצות הריכוז השולטות במשק. הרקלס, תסאוס, פרסאוס, יאסון ואודיסאוס היו גיבורי תרבות של דור צעירים אמיצים ביוון המיתולוגית, כשם שיזמי היי-טק סדרתיים כמו סטיב ג׳ובס וזוהר ויהודה זיסאפל הם  גיבורי התרבות של דור צעירים משכילים בקליפורניה ובישראל. אטלנטה, האצנית והציידת המיתולוגית, קדמה ליזמות ומנהלות בנות ימינו המתעקשות  לנפץ את תקרת הזכוכית.
הספר זאוס בוול סטריט שואב מהמיתולוגיה היוונית סיפורים שממחישים באופן ציורי וחושני נושאים כמו עושר, עוני ואי שוויון, ריכוזיות, הון-שלטון, חדשנות, יזמות, צמיחה כלכלית, עבודה, כסף, גלובליזציה, הגירה, תרבות צריכה, כלכלת סביבה, מחיר המלחמה, כלכלת ספורט, תחזיות כלכליות, משברים כלכליים, ואפילו תיאוריות ומודלים כלכליים. זאוס בוול סטריט מציע קריאה כלכלית עכשווית של המיתולוגיה היוונית, ומצביע על הדמיון המפתיע בין ערכי היסוד של החברה המיתולוגית לאלו של החברה הקפיטליסטית, שתי תרבויות שמקדשות רציונליות ויעילות, מעריצות הצטיינות, תחכום, תושייה, ערמומיות תוקפנות והצלחה, ומשתמשות בתמריצים כלכליים כדי לעודד יוזמה ונטילת סיכון. האמונה בכוחו המאגי של השוק החליפה את האמונה בזאוס, אפולו ואתנה; פולחני ההפרטה והקיצוצים בתקציב החליפו את פולחני האלים: חגיגות השכר והבונוסים בחברות ציבוריות הן הד לפולחני היין וההוללות של דיוניסוס.
השימוש במשקפי המיתוסים מחדד את הבנת העולם הכלכלי של ימינו. עוצמתו ויופיו של המיתוס, שריתקו שומעים, קוראים וצופים לאורך הדורות מסייעים להמחיש ולחדד סוגיות כלכליות-חברתיות ולהציג את הכלכלה כסיפור מרתק.

מוריה אבנימלך היא מרצה לכלכלה ולמדיניות חברתית  בבי“ס לכלכלה, המסלול האקדמי המכללה למנהל, חוקרת בתחומי כלכלה וחברה, ומחברת הספרים רווחה מתקתקת, הכלכלה והפוליטיקה של הרווחה בישראל (ספריית הקיבוץ המאוחד, 2002) ואוצר נעלם, הפנסיה כמנוף כלכלי (גלובס הספרייה וקרן בית ברל, 2003).

סילביה עומדת על שפת הגג של מגדלי עזריאלי ומחשבת צעדים. תחתיה פרושה תל אביב: האורות, המגדלים, זיהום האוויר. בעוד דקה יבחינו בהעדרה — מספיק זמן כדי לנצל את ההזדמנות. רק תוצאותיו של פשע שנכפה על אמהּ עשרים שנה קודם לכן, אלפי קילומטרים משם, יצליחו אולי לשנות את דעתה.

אבא של סילביה מטיח את המטבעות האחרונים שלו על הבר ברחוב 42. בעוד עשר דקות יהפוך מאיש עסקים מצליח להומלס במנהטן של תחילת החורף. הברמן מתעלם מקריאת העזרה שלו. הגשם ממשיך לבעוט בחלונות.