בעיר כִּרְכּוּכּ, בעיראק של שנות החמישים, מנסה חמיד ניילון לפתות את אשת מנהלו הבריטית וקונה לה גרבי ניילון, דבר שבעטיו דבק בו הכינוי "ניילון" שליווה אותו כל חייו. חמיד ניילון מפוטר מעבודתו ומתחיל לגלות את ייעודו האמיתי, כמהפכן עיראקי שעתידו צופן לו גדולות ונצורות. גיסו של חמיד, הקצב ח'דר מוסא, הידוע במעשי הנכלולים שלו ובהתנגדותו למערכת, יוצא לברית המועצות כדי למצוא שני אחים שנעדרים מאז מלחמת העולם הראשונה. הוא חוזר לכרכוכ ממסעו על גבי ספינת־אוויר, כשהוא בעל הון ותהילה גדולים. המפתח לגורלם של כל גיבורי הספר מוחזק בידיו של נער בן שבע, בורהאן עבדאללה, אשר נתקל בתיבה ישנה בעליית הגג, המאפשרת לו לדבר עם שלושה זקנים לבושים בגלימות לבנות, המספרים לו שהם מלאכים.
אחרון המלאכים, הכתוב בסגנון הריאליזם הפנטסטי, משרטט תמונה חיונית, הומוריסטית, נוסטלגית ולעתים גם אפוקליפטית של העיר כִּרְכּוּכּ, אחת הערים בעלות הגיוון האתני, הדתי והלשוני הגדול ביותר בעיראק. עלילת הסיפור מתרחשת אמנם בשנים האחרונות של המלוכה בעיראק, אך קשה להחמיץ את הרלוונטיות שלו לאירועים נוספים בהיסטוריה הקשה של עיראק המודרנית.
סדרת מַכְּתוּבּ مكتوب, המביאה לקדמת הבימה סִפרות ערבית חיה ונושמת בפרוזה ושירה, היא פרויקט ייחודי שבבסיסו תרגום של יצירות מהתרבות ומהספרות הערבית. הסדרה שואפת לפתוח פתח עבור השמעת המזרח התיכון בשפתו, ובכך לאפשר לקוראי העברית להתוודע לקולות, לרעיונות ולחיים שנעדרים כמעט לחלוטין מהשיח הספרותי, החברתי והפוליטי בישראל.
סדרת מַכְּתוּבּ مكتوب נולדה במכון ון ליר בירושלים והיא יוזמה של מתרגמים וחוקרי השפה הערבית, יהודים ופלסטינים אזרחי ישראל. הסדרה פועלת לפי מודל תרגום ייחודי מסוגו, המבוסס על עיקרון של דו לשוניות ודו לאומיות, כך שבמקום התרגום האינדיווידואלי, עבודת התרגום נעשית בצוותים של יהודים וערבים. לבד מהשבחת איכות התרגום, תהליך זה מאפשר תנועה בין השפות ומונע יצירת חיץ ועיסוק בלעדי של יהודים בעברית וערבים בערבית.
כמקובל בסדרת מַכְּתוּבּ مكتوب, הרומן אחרון המלאכים תורגם בידי צוות דו־לשוני, דו־לאומי ובדיאלוג עם המחבר. הצוות כלל את המתרגם עידן בריר, עורכת התרגום מונא אבו בכר ועורכת הלשון אמירה בנימיני־נבו.
