"יש לי תפקיד חדש בשבילך. בואי בבוקר ללשכה," אמר לי ראש העיר. כשהגעתי, הפתיע אותי בהצעה להיות יועצת לקידום מעמד האישה. ביקשתי לקרוא את הצעת החוק הרלוונטית, שעמדה לפני קריאה שנייה ושלישית, ותיקרא בעתיד 'חוק הרשויות המקומיות — יועצת למעמד האישה'. הוא הגיש לי את הניירות. בלעתי את הכתוב ולבסוף אמרתי, "אני מעוניינת, אבל איך ידעת?" הוא חייך והשיב, "אני רוצה שתגישי לי הצעה לפעולה בתחום מעמד האישה תוך שבוע מהיום." בסיום פגישתנו נותרתי תוהה — מה עכשיו? ללא משרד או ידע מגובש, רק עם אמונו של ראש העיר, שהבין כי זהו תפקיד חשוב וכי עיר גדולה כמו ראשון לציון זקוקה ליועצת במשרה מלאה, יצאתי ללמוד וליצור את התפקיד מראשיתו. את דרכי, ניסיוני ותובנותיי ריכזתי בספר זה, שהוא הספר הראשון המתפרסם בתחום בישראל.
הספר מתעד תהליכים מן העבר ומן ההווה ומתכתב איתם. בשתים־עשרה פגישות מתואר תפקידה של היועצת לקידום מעמד האישה על רבדיו ואפשרויותיו, תוך פתיחת אפיקים לחשיבה ולהתנסות. ניסיתי לארגן את הידע שצברתי לצד ידע ומחקר אקדמי מתחומי דעת רבים. זהו ספר הדרכה תיאורטי ופרקטי גם יחד, המנוסח בשפה מגדרית, משתף בניסיון ומציע דרכי התמודדות.
תפקיד היועצת חיבר אותי לאמי שפעלה למען רווחת נשים בצעירותה, כאשר שימשה מזכירה למנכ"ל מפעל ברומניה הקומוניסטית; וגם לסבתי, שניהלה מטבח פועלים גדול והעזה ללכת בדרך עצמאית בתחילת המאה העשרים, עת עזבה את הכפר והגיעה לעיר הגדולה כדי ללמוד מקצוע.
סיימתי את עבודתי בעירייה בשנת 2009, אבל התחום של מעמד האישה מלווה אותי עד היום, בפעילותי כיושבת ראש הוועדה למעמד האישה בהסתדרות הכללית החדשה בין השנים 2017-2012, כיו"ר ועדת אמהות בביטוח לאומי משנת 2016, כמו גם בסיוע ובליווי יו"רית איגוד היועצות, יועצות רבות אחרות ומנחות העוסקות בתחום.