חיפוש
| Size: | 24*17 |
בעשורים האחרונים נתפס הטיפול הנפשי כתהליך השואף לקיים בחדר חוויה. לא עוד המטפל המפרש, יודע־כל והמטופל הקשוב, אלא שני שותפים העוברים מסע. בשפה אותנטית, בראשיתית ולא שיפוטית המתקיימת באמצעות חומרים וצבעים, יכול המטופל לקיים דיאלוג פנימי ולהגיע למחוז טוב יותר. ליאורה סוטו מתארת את יעל, הבונה את עולמה הפנימי תוך כדי בניית כלים מחימר כשהמטפלת תומכת בעבודותיה ובנפשה. את זוהר, הרושמת את דיוקן פניה בעיפרון תוך התבוננות במראה, ומבררת כך את עצמה לעצמה. את הזוג רחלי ויואב, המציירים יחדיו על חלון וכך רואים את הניגודיות וההשלמה שבהם. את עומר והמטפלת המתפלשים בבוץ, כש“הלכלוך“ המתהווה מאפשר למטופל להתמודד עם אמו הסובלת מניקיון כפייתי. המחברת מזמינה את הקורא לתוך חדר הטיפול על מנת לתהות על תובנות המטופלים ועליה עצמה, בעקבות החוויה שלה עם כל אחד ואחד מהם, ועל מסקנותיה לגבי הטיפול הנפשי ככלל. הספר מלווה בתמונות ובכך מספר את הדברים בשפת החומרים והצבעים; בשפה הוויזואלית.
