האם יתכן שאדם המאמין בתורה מן השמים ומחויב למצוות, יקבל את הרעיון שחלק מן התורה נכתב אחרי מות משה רבנו?
האם יתכן שאדם המאמין בקדושת התורה יקבל את הרעיון שמצוות התורה בפרשת משפטים מגיבות לחוקי חמורבי?
האם יתכן שאדם המאמין בקדושת התנ"ך יקבל את הרעיון שספר קהלת הוא חיבור מתקופת בית שני וניכרת בו השפעה של פילוסופיה יוונית?
האם יתכן שאדם המאמין בנבואה, יקבל את הרעיון שתאור המקדש שלעתיד לבוא בספר יחזקאל מושפע מן האדריכלות של מקדשים בבליים שאותם פגש הנביא בגולה?

חבורת רבנים, תלמידי חכמים וחוקרים מן האקדמיה, התכנסה בבית מורשה בירושלים, בשנים תשע"ב-תשע"ג לשם לימוד ועיון משותף בנושא המפגש בין עולם האמונה לבין עולמו של מחקר המקרא. המתח בין היחס המקודש אל התנ"ך ואל התורה כתורה מן השמים, לבין החובה הדתית והמוסרית לבקש את האמת בלא משוא פנים, נובע מכך שהגישה המדעית הביקורתית ומסקנותיה מתנגשת לעתים עם הנחות היסוד האמוניות הפשטניות. יש החוששים שמחקר המקרא יערער את יסודות אמונתם, יש החוששים שדבקות אמונית תפגע ביושרה המדעית. השותפים לספר זה מאמינים שהאמונה ומחקר המקרא מעצימים ומפרים זה את זה, ומשביחים את הלימוד ופירותיו. פירותיו של הסמינר המחקרי גובשו לקובץ המאמרים הזה, ולצידם מאמרים נוספים של רבנים וחוקרים מן הארץ ומן העולם. חשיבות מיוחדת ישנה לחלקו הראשון של הספר, שבו מוצג לראשונה לפני לומדי התנ"ך אוסף מקורות מקיף, מימי חז"ל ועד ימינו. מקורות המעידים על כך שחכמים משלומי אמוני ישראל ניגשו ללימוד המקרא ופרשנותו בכלים הקרובים לדרכי המחקר החדשות: בעיות נוסח, שאלות היסטוריות, סתירות ותהיות מוסריות ותיאולוגיות, שאלות מבנה, עריכה, לשון וספרות. אוסף המקורות הזה מהווה בסיס נתונים הכרחי לכל מי שמבקש לעסוק בסוגיות מדע המקרא מנקודת מבט אמונית המחויבת לתורה ולמצוות.

בית מורשה בירושלים (נוסד ב־1990) הוא מרכז למחקר, הגות ופיתוח מנהיגות המתמודד עם שאלות של אתיקה ומוסר, ערכים ואתגרי זהות בחברה היהודית והישראלית בנות זמננו. בית מורשה מקיים תכניות מגוונות בתחומי היהדות, התרבות, המנהיגות והחינוך היהודי־ציוני לעמיתים המייעדים עצמם ליצירה חדשנית ולמעורבות תורמת ואחראית בחזיתות העתידיות של מדינת ישראל והעם היהודי.