בשיריה של יהודית כפרי משחק הטבע תפקיד בולט. עם זאת, אין בהם אף לא שיר אחד על הטבע כשלעצמו. הטבע הוא רק מטפורה ברבים משיריה, שהם ליריים ואישיים. המטפורה כמו נוצרת מאליה, ואינה משמשת רק להעשרת הנאמר, אלא גם לגילוי ולכיסוי בעת ובעונה אחת. אלא שלא בכוונה יוצרת המטפורה גם אמירה כלשהי על התחום שממנו לוּקחה. יחד עם הטבע שואבת יצירתה של כפרי ממקורות נוספים רבים ומגוונים: התנ"ך, כתבי הומרוס, ספרות בת זמננו, ציור, מוזיקה ועוד, וחלק משיריה מכוונים גם לכאן ולעכשיו. באלה ואלה מתבטאת קשת הרגשות והתובנות של הכותבת בשפתה, שאינה רזה או גסה וגם לא נמלצת.

וְזָכַרְתִּי אֵיךְ וִינְסֶנְט וַן גוֹךְ
כָּתַב לְאָחִיו תֵּיאוֹ:
"בְּתוֹכִי יֵשׁ פֶּצַע
שֶׁלֹּא יִרְפַּא לְעוֹלָם"
וְאֵיךְ הָיָה מְרַפֵּא אוֹתוֹ
שָׁעהָ שָׁעהָ
כּשְֶׁצּיִּרֵ.