אָמַרְתָּ "קוֹרְאִים לִי לָלֶכֶת".

לָבַשְׁתָּ תַּחְפֹּשֶׂת לוֹחֵם.

לְמַטָּה הִתְנִיעַ הָרֶכֶב.

לְמַעְלָה לִבִּי הִתְפַּחֵם.

כָּל הַלַּיְלָה עוֹפוֹת הַמַּתֶּכֶת

קִרְקְרוּ בְּדַרְכָּם לַשְּׁחִיטָה.

כָּל הַלַּיְלָה יָדִי מְבָרֶכֶת

אֶת זֶכֶר גּוּפְךָ בַּמִּטָּה.

כָּל הַלַּיְלָה הִפְנֵיתִי עוֹד לֶחִי

לְמַקְלֵט טֶלֶוִיזְיָה מַרְעִים —

יְהוּדִים לְלֹא אֵל מְכַפְּרִים חֵטְא

בִּתְפִלּוֹת הַפַּרְשָׁן הַצְּבָאִי.

אֵין לִי דָּם לְקִינוֹת שֶׁל תַּמּוּז.

שְׁלַח לִי ד"ש מִשִּׁטְחֵי הַכִּנּוּס.

דותן ברום הוא משורר קלאסי. מהו משורר קלאסי? הגדרות רבות יש למושג הזה, אבל אחת היפות מכולן היא זו: משורר קלאסי הוא משורר מכיר טובה. בספר שיריו הראשון, רב היופי, מציג דותן ברום את עצמו כלולאה בשלשלת רב־דורית של יוצרות ושל יוצרים, ויוצר רשת מסועפת של הכרוֹת טובה שיריות, משוכללות ומקוריות בעליל. שירי הספר בנויים, ברובם, במתכונות קלאסיות — סונֶטות, וילאנלים ואוֹדוֹת — ואל תוך כל המבנים המסורתיים הללו מיטיב דותן ברום לצקת את יצירותיו כמשורר־אוּמן בעל יכולת ועתיר השראה. ברום "מתכתב" במודע עם שירים של יוצרים עבריים קלאסיים כאלתרמן, טשרניחובסקי, רביקוביץ, שלונסקי ואף שלמה אבן גבירול. אך בה בעת הוא מבסס רבים משיריו גם על מסורות לא עבריות, החל באודה הכתובה כמחווה למיאקובסקי הרוסי, עבוֹר באמיל חביבי הפלסטיני, וכלה באנה מרגולין, משוררת היידיש המודרניסטית. מקום בולט בספר תופסים שירים הנסמכים על מסורת היצירה הלהט"בית לדורותיה, על נושאיה המסורתיים, על גיבוריה המיתיים ועל יוצריה האיקוניים.

ספר הביכורים של דותן ברום פורש בפנינו שירה חכמה ועמוקת רגש, משוכללת להפליא מבחינת כליה השיריים, ובעלת קול ייחודי ומובהק משלה. קראו את הספר הזה: הוא נדבך משמעותי בשירה העברית של התקופה.
(דורי מנור)