ג'ניוס היא חברת תוכנה ישראלית גדולה. היא אינה משפחה, על אף שהיא מכונה כך בימי הגיבוש של העובדים או בפתקים המצורפים למתנות החג. חבריה מקיימים יחסים מקצועיים; נמדדים על סמך תפוקה ויעילות. אבל זהו רק חלק קטן מהסיפור. מאחוריהם רוחשים תשוקות ועלבונות, בריתות, בגידות ורדיפות כוח, רגעי משבר וחסד.
שנים־עשר הסיפורים של "משפחת ג'ניוס" מישירים מבט מפוכח, סוחף ומפעים בדקות האבחנה שלו, אל עולם העבודה הישראלי ואל הדמויות שמאכלסות אותו: המנכ"לית והמתכנתים, מנהלי הצוותים והמזכירות, המנקות ומנהלות כוח האדם. הסיפורים מרגשים, מצחיקים או מאיימים, כשהם יוצרים תמונות קצרות משגרת ההיי־טק המקומית: עובד שממתין לקידום שלעולם לא מגיע, מנהל התמיכה שנוסע לחו"ל יותר ממה שנחוץ, הנטוורקינג ההכרחי של בכיר שפוטר ונזקק לחסדיו של יריב נושן, המנקה שפוגשת את הסמנכ"ל בנסיבות יוצאות דופן, מנהלת כוח האדם שסוגרת חשבנות עם מועמד מבטיח.
אולם "משפחת ג'ניוס" אינו מספר רק על עולם ההיי־טק הישראלי ועל היצרים שפועלים בו באופן גלוי וסמוי. הוא משתמש בהם כדי לפענח בעדינות את הקוד של הישראליות עצמה, על מערכות היחסים שהיא מפעילה, בהן משולבים רעות ויריבות, השגיות ומאבק תמידי על מקום ועל הכרה.
ב"משפחת ג'ניוס" מזדהרות יכולותיו של גבי אשר כמספר. הוא מזהה בדיוק כירורגי נדיר את צפונותיהם של דמויותיו ומתחקה באמצעותן אחר חומרי החיים, במלוא עומקם: על המריר והמתוק, על הכאב, החמלה ואפשרות התיקון שמרכיבים אותם. ספרו הקודם, "זיכרון כמעט מלא" (פרדס, 2015), זכה לשבחי הביקורת והקהל.