על שפת הבריכה

בְּחֻפְשַׁת אוֹגוּסְט, עַל שְׂפַת הַבְּרֵכָה
קָרָאתִי בְּקוֹל נִרְגָּשׁ
שִׁירָה.
אִמָּהוֹת נִבְהָלוֹת הִבִּיטוּ בִּי
וְרָצוּ לֶאֱחֹז בְּילְַדֵיהֶן.
אָבוֹת נִרְעָשִׁים שָׁמְטוּ
כּדַּוּרֵי־יָם אֶל הַמַּיִם.
וְרַק הַמַּצִּיל יָשַׁב וְלֹא חָשַׁב.
בְּאֹשֶר חֲסַר דְּאָגוֹת,
שָׁרַק בּוּז
אֶל גּוּפִי הֶחָשׂוּף, הַלָּבָן:
מִי זֶה הַחֻצְפָּן שֶׁמֵּעֵז?
אָחַזְתִּי בְּסִפְרִי בְּכֹחַ.
עַכְשָׁו שִׁירָה.