ספר זה מסכם מחקר סוציולוגי־אנתרופולוגי על תרבות העידן החדש (New Age) בישראל. מדובר בתרבות, הכוללת מגוון תופעות שעיקרן חיפוש אחר התפתחות רוחנית. הספר מבוסס על תצפית משתתפת באתרים שונים בהם מתגבשת תרבות העידן החדש בישראל, בעיקר בהפקת פסטיבל ובהוצאה לאור של כתב־עת. הספר בוחן את תהליך התגבשותה של תרבות העידן החדש כאלטרנטיבה לזרם המרכזי של התרבות בישראל, תהליך שמתקיים אגב מפגשים אינטנסיביים עם סוכניה ומוסדותיה של החברה הישראלית. המחברת מנתחת את חזונם של אנשי העידן החדש ובוחנת את הדרך למימושו. זאת תוך התמקדות בקשרים שהם מקיימים עם הציבור הישראלי, רשויות המדינה השונות, המערכת הקפיטליסטית, והבעיות הבוערות העומדות על סדר יומה של החברה בישראל. הניתוח מצביע על שלל מתחים וסתירות הן בתפיסת עולמם והן בניסיונם להטמיע תפיסה זו בתרבות הישראלית. מתחים וסתירות אלו אינם ייחודיים לאנשי העידן החדש, ומאפיינים תנועות חברתיות ותתי־תרבויות אחרות המבקשות ליצור שינוי חברתי־תרבותי באופן דמוקרטי ושיתופי.

"מחקר זה חשוב בעיניי, הן עקב חדשנותו מבחינת הטיפול בנושא שנידון רק מעט בסוציולוגיה הישראלית, והן מבחינת ההארות שהוא מציע לדיון הרחב בשאלות של שינוי תרבותי... מעבר לראשוניותו של המחקר יש לו חשיבות בשל איכותו - כעבודה אתנוגרפית משובחת, כתרומה להבנת שדה חברתי עשיר ודינמי, וכמודל מרתק למחקרי תרבות שעוסקים בתהליכי שינוי ומשא ומתן תרבותי בהקשרים קונקרטיים. אין לי ספק שמחקר זה יעורר עניין רב לא רק בקרב חוקרים אלא גם בציבור הרחב, ויפתח פתח לדיון מעמיק יותר לגבי שאלות של תרבות אלטרנטיבית, ואפשרויותיה של פעולה חברתית בעלת מאפיינים לא ממסדיים על דרכיה ומגבלותיה".
(פרופ' תמר כתריאל, אוניברסיטת חיפה)