חיים

נַהָג הַמְּכוֹנִית הַכְּחֻלָּה בָּהּ הִתְנַגַּשְׁתִּי רוֹצֶה לְהַחְלִיף פְּרָטִים.

מָה אִכְפַּת לוֹ שֶׁנוֹלַדְתִּי פָּגִית, חָדְשַׁיִם בְּאִינְקוּבָּטוֹר לְלֹא מַגָּע

אוֹ שֶׁיֵשׁ לִי צֹרֶךְ אוֹבְּסֶסִיבִי לְהַשְׁלִים אֶת חֲוָיַת הַשּׁוֹאָה הַבִּלְתִּי מְדֻבֶּרֶת שֶׁל אִמָּא שֶׁלִי

מָה זֶה מְשַׁנֶּה לוֹ שֶׁיָּשַׁנְתִּי בְּשִׁיטָה אִידֵאִית-שִׁתּוּפִית-סוֹצְיָאלִיסְטִית, בְּלִי אִמָּא וְאַבָּא, עִם בָּנִים בַּחֶדֶר, עִם בָּנִים בַּמִּקְלַחַת, שֶׁסֵרְסוּ אֶת הָאִינְטִימִיּוּת שֶלִי.

בְּסַךְ הַכֹּל עָשִׂיתִי רֶוֶרְס נְטוּל מְיוּמָנוּת

הַרֹאשׁ קְצָת מְעוֹפֵף, חֹסֶר הָרִכּוּז זְמַנִּי.

עֲזֹב, אֲנִי אוֹמֶרֶת לוֹ, אֵין לִי בִּטּוּחַ. חַיִּים

הם באו לה באדומים, החיים. סמדר זעירא מתארת אותם בשיריה באומץ לב ובראייה צלולה, בפיקחון מעורר השראה ובהומור כואב. שפתה עזת צבעים וצלילים; דימוייה מקוריים ואישיים, ויחד עם זאת ישראליים מאוד. שיריה נושאים את סיפורה: בת קיבוץ, אם ניצולת שואה ואב פלמ"חניק יליד הארץ, נערה-אשה-אם שהתמודדה לאורך השנים עם אתגרים נשיים, והם באים לידי ביטוי יוצא דופן בכתיבתה. השירים – שברי חיים ונפש – משרטטים ביוגרפיה לירית מרגשת, המובאת כאן בספר שיריה הראשון.

לילך גליל

סמדר זעירא, נולדה בשנת 1956, גדלה וחיה בקיבוץ גבעת חיים איחוד. נשואה, אם לשלושה וסבתא לארבעה נכדים. עוסקת שנים רבות בזיכרון השואה. אמנית, מטפלת באמנות ופסיכותרפיסטית. ציוריה הוצגו בשנת 2013 בתערוכה "שתֵינו", בגלריה לאמנות גבעת חיים איחוד.