את רואה, צורי, אמרתי לך שפישטה חטף."

"מסכן."

"המורה בת שבע בחיים לא הייתה מחטיפה לו. מקסימום היא הייתה אומרת לו לעמוד בפינה עם הפנים לקיר."

"אולי היא הייתה שולחת אותו הביתה?"

"אולי. אבל את רואה שצדקתי? אמרתי לך שכאן זה לא כמו שם."

עמליה עולה לכיתה א'.

היא בת לעולים מהונגריה, שהגיעו לארץ אחרי מלחמת העולם השנייה, וגם כשאינם מתכוונים לכך עמליה נחשפת לזיכרונותיהם ולמציאות כפי שהם חוו אותה. הסיפורים שהם נושאים עימם אינם פשוטים לאוזן וללב של ילדה קטנה והיא מנסה לפענח אותם, לקחת מהם פיסות של היגיון ולהרכיב את עולמה. הסיפור מלווה את קורותיה של עמליה במהלך שנת הלימודים הראשונה: את ההרפתקאות שאליהן היא נקלעת ואת הדברים המפתיעים שהיא לומדת בין כותלי בית הספר ומחוצה להם.

בלשון קולחת וברגישות יוצאת דופן מובילה אותנו המחברת אל תוך עולמה של עמליה, אל נבכי רגשותיה ומחשבותיה, ומאפשרת לנו הצצה לילדות הישראלית המורכבת שהייתה כאן בתחילת שנות השישים.

אורית ברוך היא בעלת תואר ראשון במתמטיקה וספרות עברית, תואר שני במדעי המחשב ותואר שלישי בפסיכולוגיה קוגניטיבית. היא מייסדת ובעלים של חברת התוכנה "מטליקס", ובשנים האחרונות עוסקת בעיקר ברובוטיקה. שלום כיתה א' הוא ספרה השני.