בספר האמן של אליסף קובנר, 'עם הפנים למשאלות' רואה את ייעודו ומימושו פרויקט קרוב1 - הראשון בסדרה המשכית של יצירות אמנות שנעשות עבור בתי ספר יסודיים מתוך כוונה להניע דיאלוג בין אמן לקהילה, במרחב העירוני של תל אביב - יפו.
[...]
בתוך מסגרת, בתוך כריכה, 218 תצלומים של ילדים. הילדים הם תלמידי בית הספר ברנר הממוקם בשכונת נוה עופר בדרומה של תל אביב. כמו מרבית בני גילם, גם הם מבלים נתח ניכר מזמנם כתלמידים בבית ספרם השכונתי: משחקים בחצר בית הספר, עולים ויורדים במדרגות המבנה, מתרוצצים במסדרונותיו, מתכנסים אל כיתותיהם, מוציאים מילקוטיהם את חומרי הלימוד שהביאו להיום, מקשיבים לדברי המורה.
[...]
כאן, בספר זה, במסגרת שנוצרה במיוחד עבורם - מוזמנים הילדים לרגע קטן של הפוגה מסדר יומם. "מהי המשאלה שלך?", "מה הדבר שאת הכי רוצה שיקרה?", "יש לך חלום?", "יש משהו שאתה רוצה לבקש במיוחד?" - שואל הצלם כל אחד ואחד מהם בנפרד. כמה מילים, והמתח בפניהם נרפה, המבט הפזור נאסף, העיניים נפתחות במלואן ומביטות קדימה: "שלא יהיו מלחמות. שכולם יהיו מרוצים ממה שיש להם". אומר בבטחה יוסי מכיתה ה'; "יש לי הכול, אבל יש יותר מדי מלחמות בעולם. הייתי רוצה שיהיה שלום", מבקש מעומק לבו עידן מכיתה ה'; "להיות מפורסמת", פוסקת אורטל מכיתה ב'; ונאור מספר שבחלומו הוא "עף כמו ציפור".
[...]
תצלומים יכולים לשמש עדות ולהוציא אמת אל האור, אך באותו אופן שהם מסמנים את היש והישנו, הם גם מסמנים את האין.
מה שיש בתצלומים של הילדים המופיעים בספר הוא השמחה בעיניהם ברגע של קרבה. ומה שאין בהם, מובא בספר זה בצורה של משאלה.
(מתוך ההקדמה מאת עידית פורת, אוצרת פרויקט קרוב)