אנחנו מבקשים לפתוח את דברנו בדיווח על סיום תפקידנו כעורכי המזרח החדש בתום שנת תשפ"ה, לאחר שלוש שנות עריכה ושלושה גיליונות. בתקופת המשמרת שלנו כעורכים השתדלנו לשמור על הסטנדרטים המקצועיים הגבוהים של כתב העת שנבנו במשך השנים על ידי קודמינו, ואף לשדרג צדדים מסוימים שלו. לאורך התקופה נהנינו משיתוף פעולה יעיל ונעים מאין כמוהו מצד העמיתים שביקשנו להסתייע בהם וזה היה שכרנו הגדול בתפקיד הזה. אנחנו מעבירים את הלפיד למחליפינו, פרופסור מאיר ליטבק ופרופסור פרומה זקס, בידיעה ברורה שהמזרח החדש עובר לידיים מצוינות.

הגיליון  הנוכחי הוכן ונערך בימים של שתי מלחמות – מלחמת עזה ומלחמת ישראל-איראן. מערכת כתב העת נאלצה להתמודד עם מצבים שכבר ידענו בזמן הכנת הגיליון הקודם, כרך ס"ג, 2024. עם זאת, הגיליון יוצא לאור כמתוכנן, לקראת תחילת שנה"ל תשפ"ו. גם לא ויתרנו כהוא זה על הסטנדרטים האיכותיים שהגענו אליהם בגיליונות הקודמים שערכנו.

המאמרים המתפרסמים כאן משקפים את עבודת המחקר הענפה של קהילת החוקרים הפורה שלנו. המאמר הפותח את הגיליון, מחקרה של שחר בשן, "בהשת זהרא, בית הקברות של טהראן – מחוז זיכרון בשירות המשטר" הוגש לפרסום חודשים רבים לפני פרוץ המלחמה עם איראן.  קשה לחשוב על מחקר רלוונטי יותר להבנת אחת התופעות התרבותיות-חברתיות החשובות ביותר ברפובליקה האסלאמית של איראן בדורנו. המאמרים האחרים נטועים בהיסטוריה הפוליטית, החברתית והתרבותית של מדינות ותנועות חברתיות באזור, בסוגיות בהלכה המוסלמית ובשירה הפרסית הקלאסית, והם כולם מלמדים על הגיוון הרב של גישות ושיטות מחקר, איכותניות וכמותניות, בחקר ההיסטוריה של המזרח התיכון והאסלאם בישראל. הגיליון מביא גם ריאיון עומק עם פרופ' מינה רוזן בנושא שזמן רב מחכה שהזרקור יגיע גם אליו – תולדות היהודים בארצות האסלאם, וספציפית תולדות יהודי האימפריה העות'מאנית וארצות הבלקן.  

מלכתחילה, סברנו שעלינו ליצור כלים להנגשת מאמרי המזרח החדש לקוראים הפוטנציאליים הרבים שאינם שולטים בעברית. זאת מאחר שברור לנו שפירות המחקר הרואים אור אצלנו אינם נופלים ברמתם ממאמרים בכתבי עת איכותיים בתחום הרואים אור בצפון אמריקה ובמערב ומרכז אירופה. מסיבה זו, תקצירי המאמרים באנגלית הורחבו ל-1,500-1,000 מילה, ונעשה מאמץ להגדיל את החשיפה לכתב העת באתרי חיפוש מקוונים. אנו פועלים עתה להקמת מערכת בינלאומית מייעצת (International Advisory Board)  ומתכננים שתתחיל לפעול במהלך הכנת גיליון 2026.

במהלך השנה החולפת נאלצנו גם לעסוק בתחום שקשור להכרה במעמדו של המזרח החדש. חשוב לנו לשתף אתכן/ם בהתפתחויות הקשורות לדירוג כתב העת  על ידי וועדת דירוג שפעלה לצד הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת)/ המועצה להשכלה גבוהה. גובה ההעברות הכספיות של האוצר לאוניברסיטאות נקבע, בין היתר, על פי "תפוקות המחקר" בכל אחת מהן. חישוב התפוקות הוא מורכב, ודי אם נציין שלמספר הציטוטים שמאמרים זוכים להם משקל רב בחישוב. בעוד שחישוב הציטוטים המתפרסמים בכתבי עת בשפה האנגלית במדינות מערביות נערך על ידי "המכון למידע מדעי" (The Institute for Scientific Information)  שסוקר 14,000 כתבי עת, מאמרים בכתבי עת בשפה העברית אינם מכוסים על ידי המכון הזה ואין לות"ת כלי שעל בסיסו תוכל לתקצב אוניברסיטאות בארץ בגין פרסום מאמרים בעברית. לשם כך הוקמה ועדה בינאוניברסיטאית שתדרג את כל כתבי העת בעברית בתחום מדעי הרוח והחברה, בארבע קטגוריות. הועדה ערכה משאל בין חברי הסגל הקבוע בפקולטות למדעי הרוח והחברה באוניברסיטאות. מרבית חברי הסגל שמילאו את השאלון משתייכים למחלקות היודאיקה (מקרא, תולדות עם ישראל, לימודי ארץ ישראל, ארכיאולוגיה ישראלית ועוד) ורובם אינם מכירים את המזרח החדש. במצב זה דורג כתב העת שלנו בקטגוריה B (שלישית מתוך ארבע). כשנודעו התוצאות בתחילת 2025, היה ברור שהתהליך היה פגום, וות"ת פתח הליכי ערעור על התוצאות. ראשי החוגים ללימודי המזרח התיכון, האסלאם וערבית באוניברסיטאות (זולת החוג לערבית באוניברסיטה העברית) שלחו מכתב ערעור בדרישה לתקן את הדירוג. עד הבאת גיליון זה לדפוס, לא ידוע על שינוי בהחלטות ועדת הדירוג. עניין זה הצריך את תשומת ליבנו ואת מעורבותנו, בשל החשיבות הרבה המיוחסת לדירוגים האלה בוועדות מינויים באוניברסיטאות ובוועדות לקביעת זוכים במענקי מחקר תחרותיים בישראל, ואלה משפיעות ישירות על מסלולי ההתפתחות האישיים של רבים מחברות וחברי אילמ"א. נמשיך לעקוב אחר התנהלות ות"ת בסוגייה זו.                    

מאז הופעת הגיליון הקודם בנובמבר 2024, חלו מספר שינויים במערכת כתב העת. איתן ישי, שכיהן כרכז המערכת ומנהל אילמ"א במשך למעלה מארבע שנים (מנובמבר 2020) פרש מתפקידיו בתחילת השנה הזו. תרומתו של איתן לעבודת המערכת הייתה עצומה. הוא היה הציר שסביבו התנהלה מערכת המזרח החדש ועשה את עבודתו במסירות, בחריצות וביעילות גם במשך החודשים הארוכים בהם היה בשירות מילואים פעיל. במקומו נבחרה לתפקיד ענבל דבורה, דוקטורנטית בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, וגם היא עשתה זאת בהצלחה גדולה. היא ניהלה את עבודת המערכת תוך הפגנת יכולת רבה, וזכתה לשבחים. לדאבוננו, ענבל נאלצה לפרוש מהתפקיד ביוני השנה. בשלב זה, התפקיד הכפול – ריכוז המערכת וניהול אילמ"א, שהיה עד כה בידי אדם אחד – פוצל, משום שתוספת העבודה סביב הפקת המזרח החדש חייבה זאת. ד"ר טלי שנהב, בעלת תואר שלישי בהיסטוריה של המזרח התיכון, נבחרה כרכזת המערכת החדשה. היא נכנסה לתפקיד בימים הקריטיים של הכנת הגיליון על כל מרכיביו וחלקיו להגשה לדפוס, עבודה הכרוכה בתיאומים לאין ספור תוך לחץ זמנים קשוח. טלי עשתה את תפקידה באופן שאין למעלה ממנו, ואף לקחה על עצמה את בדיקת תעתיק השמות והמונחים בערבית. כעורכים סברנו שהיכולות המופלגות שהיא הפגינה מצדיקות את מינויה כעורכת-משנה של המזרח החדש, ולשמחתנו אישר הועד המנהל של אילמ"א את המינוי הזה, לצד תפקידה כרכזת המערכת. אין כל ספק שאלמלא הרכז והרכזות האלה לא היינו זוכים שהגיליון החדש יצא במועדו ברמה ובאיכות  שהניחו את דעתם של שני עורכים נוקדניים.  

הכנת כל גיליון של כתב עת המקיים מערכת שיפוט קפדנית מבוססת על עבודת צוות ועל סולידריות גבוהה של חברי הקהילה. מרבית הפניות שלנו לקוראים (שופטים) ולמבקרי ספרים נענות בחיוב. מרביתם עושים זאת בנפש חפצה. מסיבות מובנות איננו יכולים להודות לעמיתים אלה בציון שמם, אך אנו מכירים תודה עמוקה לכל אחת ואחד משותפים אלה לפרוייקט המזרח החדש. אנו אסירי תודה לנוגה אפרתי, עורכת מדור ביקורות ספרים, שהמשיכה לעקוב אחר הוצאתם לאור של ספרים חדשים ולמצוא עמיתים שמתאימים לכתיבת הביקורות וכל זאת בעודה מפונה מביתה בחלק מהתקופה. עריכת לשון עברית נעשתה בגיליון זה  על ידי עירית לוריא, שבאה במקומה של ענת פלדמן. אנו שמחים על הצטרפותה של עירית למערכת ומודים לה על עבודתה המקצועית המעולה. תודתנו גם לאיימי ערני על עריכת לשון אנגלית.       

תודתנו לצוות המסור של דפוס "פרדס" ובמיוחד לקריסטינה מורדוכוביץ', מעצבת גיליון זה, כמו הגיליונות הקודמים. לדוד גוטסמן, מנהל הוצאת פרדס, תודה מקרב לב על המקום המיוחד השמור אצלו להוצאת כרכי המזרח החדש. בשנה האחרונה הוא עשה רבות כדי להאיץ את הוצאת כתב העת, שהכנתו התעכבה בשל המלחמה בעזה. אנו מכירים תודה לבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב הממשיך לתמוך בנדיבות בהוצאת כתב העת.

לבסוף, עונג גדול הוא לנו להודות לנשיא אילמ"א, פרופ' יצחק רייטר. איציק סייע להתמודד עם הקשיים שהמערכת נקלעה אליהם, והיה שותף חשוב במהלכים שלנו לשידרוג המזרח החדש בשנים האחרונות. הוא מסיים את כהונתו עם תום השנה האקדמית הנוכחית ואנו מאחלים לו הצלחה וסיפוק עם שובו במשרה מלאה בתנופה לאהבתו הגדולה – מחקר וכתיבה. ולמחליפו בתפקיד, פרופ' רונן יצחק, אנו מאחלים הצלחה גדולה בתפקידו, ושיוביל את האגודה להישגים חדשים וגדולים, בתקופה קשה ומורכבת.