בפרקים קצרים מתעד הספר הזה את הדרך שאינה נגמרת לעולם. בין השאר הוא עושה זאת דרך התנועה של אמנויות הלחימה המסורתיות – אך בהחלט לא רק באמצעותן. בשפה פשוטה, קולחת וחשופה, המשובצת בשירים אישיים שכתב ובאוצרות ידע מספרות הזן, בחיבור לזן מקומי ועכשווי ובתרגילים מעשיים, מניח גבו וייס מקומות ברורים להניח בהם את עקבינו בדרך. לעצור חנית במעופה מיועד לכל איש ואישה השואפים לחיים מאוזנים ושמחים יותר ומוכנים לצעוד את הצעד הראשון בדרך לשם.

גבו וייס, פסיכותרפיסט ומטפל זוגי, נשוי ואב לשלושה ולכלבה אחת, מתאמן בקראטה ובאמנויות לחימה מסורתיות נוספות החל מגיל שמונה. לפני חמש-עשרה שנה הקים את "דוג'ו נצר סרני לקראטה מסורתי", ומאז עומד בראשו. לפני שלוש שנים פתח את "הסנגהא בחורשה", אחות לדוג'ו, המשמשת מרחב בטבע ללימוד בודהיזם, ולתרגול מדיטציה וזן-בתנועה.