הספר זיכרון ילדות ושִכחה: קריאות חדשות בצלקתו של אודיסאוס מציג עשר קריאות מקוריות באפיזודה אחת מתוך האודיסאה של הומרוס. הספר מפגיש את מיטב החוקרים בתחומי הספרות ההשוואתית, הלימודים הקלאסיים, התיאטרון, הפילוסופיה והפסיכואנליזה לדיון בין־תחומי בסיפור ההומרי ובהשפעתו של מיתוס הצלקת בתולדות הספרות, בתורת הספרות ובתחומי דעת ויצירה מרכזיים אחרים במדעי הרוח.
המפגש הדרמטי בין שתי הדמויות, אוריקליאה המינקת הזקנה ואודיסאוס המחופש לקבצן, מעורר זיכרונות קדומים בעקבות חשיפת הצלקת על רגלו של אודיסאוס ומוביל לזיהויו של הזר. סיפור הצלקת מציג את אחד מרגעי השיא בעלילת השיבה של אודיסאוס לאחר עשרים שנות היעדרותו מהבית, ועל כן מופיע כציר מרכזי בתולדות מחשבת הספרות העולמית. מאז צאת ספרו של אריך אוארבך מימזיס בשנת 1946 הפכה האפיזודה מתוך האודיסאה למוקד דיון מרתק בשאלות ייצוג המציאות. בספר שלפניכם המאמרים חוזרים לאפיזודה ההומרית מתוך קריאה ביקורתית במימזיס של אוארבך ומציעים קשת מרתקת של נקודות מבט חדשות על מיתוס הצלקת, טראומות ילדות והקשר בין זהות, זיכרון ושִכחה. בספר מוגש תרגומו החדש של גבריאל צורן לפרק "צלקתו של אודיסאוס" בספרו של אוארבך.
הספר הוא הראשון בסדרת הספרים "המיתוסים המכוננים של מדעי הרוח" שיזמה ורד לב כנען.