איך ניתן להבין עוני כסוגיה של אי-צדק חברתי? מה תפקידם של אנשי מקצוע ביחס לעוני ולאנשים החיים בעוני? איך תפיסות חברתיות הגמוניות של עוני משפיעות על עיצוב פרקטיקות מקצועיות? וכיצד תיראה פרקטיקה מקצועית המחויבת לצדק חברתי?
בספר תקווה רדיקלית מציעה מיכל קרומר-נבו עקרונות תאורטיים ופרקטיים מפורטים לאופן שבו החברה, והפרטים המרכיבים אותה, יכולים וצריכים להיאבק בעוני. הספר מבוסס על הפרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת-עוני המשלבת תאוריות ביקורתיות מהעולם החברתי עם תאוריות פסיכולוגיות התייחסותיות על נפש האדם. הפרדיגמה, שפותחה ע"י המחברת בעשרים השנים האחרונות ואף הוטמעה בשירותי הרווחה בישראל, רואה בעוני הפרה של זכויות אדם ומעמידה במרכז הפרקטיקה את הסולידריות בין אנשי המקצוע לאנשים החיים בעוני ואת התביעה המתמשכת לצדק חברתי.
בארבעה שערים – טרנספורמציה, הכרה, זכויות והתייצבות לצד – מציע הספר שילוב ייחודי של כתיבה מחקרית, נרטיבים אישיים ודוגמאות רבות מהפרקטיקה. שילוב זה מאפשר לקוראת להרהר ולערער על הנחות יסוד מקובלות המבוססות על אינדיווידואליזציה של בעיות חברתיות ועל האשמת אנשים בעוניים. הספר פונה לקהל רחב של קוראות וקוראים – חוקרים וקובעי מדיניות, עובדים סוציאליים, עורכי דין, רופאים, מורים, פעילים חברתיים – ובעצם לכל מי שצדק חברתי קרוב לליבם, שכן ניתוח המציאות החברתית המוצע בו ודרכי הפעולה לשינוי מציאות זו רלוונטיים לכל מי שמעוניין להשתתף במאבק בעוני.
קורונה
הקדמה
פרק ראשון — עבודה סוציאלית מודעת־עוני: הצעה פרדיגמטית
שער ראשון — טרנספורמציה
פרק שני — איך לדבר על עוני באופן ביקורתי
פרק שלישי — איך לכתוב סיפור התערבות
פרק רביעי — איך ללמד על עוני באופן ביקורתי
פרק חמישי — כל מה שרציתי ולא העזתי לשאול על עוני ועל עבודה סוציאלית מודעת־עוני
שער שני — הכרה
פרק שישי — עוני, הכרה, טיפול
פרק שביעי — על צרכים ועל ידע
פרק שמיני — על כאב
פרק תשיעי — על תנועות קטנות של
שער שלישי — זכויות
פרק עשירי — מה אקטיבי במיצוי זכויות אקטיבי?
פרק אחד־עשר — סיוע חומרי ותקציב גמיש
פרק שנים־עשר — מיצוי זכויות אקטיבי למיטיבי
פרק שלושה־עשר — "אם זה לא מספיק לכם":
שער רביעי — התייצבות לצד
פרק ארבעה־עשר — כשדובי חיפשה בית: התייצבות לצד הפונה מתוך
פרק חמישה־עשר — בייביסיטר בשקל: פיתוח קהילתי
פרק שישה־עשר — בין האחרה להתייצבות לצד: התערבות במשבר של משפחה שילדיה בסיכון
פרק שבעה־עשר — "אני לא בן אדם כזה": התייצבות לצד פונים בהתערבות קבוצתית
15-02-2022 כותבות
קרומר-נבו שוזרת במיומנות רבה בין תיאוריה, אתיקה ופרקטיקה ומציעה מודל סולידרי עשיר ומאתגר לפרקטיקה, המבוסס על הכרה בידע של אנשים בעוני. הצעתה ראויה להיקרא, ועוד יותר מזה, להוות בסיס לפעולה.
רות ליסטר, חברה בבית הלורדים , Professor of Social Policy at Loughborough University
אני מצדיעה למחברת, לפרדיגמה ולספר וצופה כי הוא ייזכר כאחד הספרים החשובים ביותר של המאה.
ג'אן פוק, University of Vermont
בין אם את עובדת סוציאלית ותיקה או מי שרק עושה את צעדיה הראשונים בתחום, שחוקה או נלהבת, קובעת מדיניות, עוסקת בפרקטיקה או חוקרת, קרומר-נבו מציעה לנו עדשה ביקורתית – בדיוק כאשר אנו זקוקות לה.
מישל פיין, Distinguished Professor, City University of New York
