בַּהֲזָיוֹת הָרְחוֹקוֹת שֶׁל הַיַּלְדוּת,
לִפְנֵי שֶׁאַהֲבָה הָפְכָה לִהְיוֹת
דְּחוּקָה וּמִתְנַשֶּׁמֶת בִּכְבֵדוּת
כְּמוֹ לַהֲקַת דְּבוֹרִים טוֹרְדָנִיּוֹת.
בַּהֲזָיוֹת הָרְחוֹקוֹת שֶׁל הַיַּלְדוּת

חָלַמְתִּי אֵיך אֲנִי וְאַתְּ בַּיַּעַר,
יוֹנְקוֹת מֵאֵגֶל טַל כִּשְׁתֵּי פֵיוֹת
וּמִשְׂתָּרְגוֹת בַּזְּמַן שֶׁנֶּעֱצַר
כְּמוֹ בִּסְבַך שִׂיחֵי אֻכְמָנִיּוֹת.
חָלַמְתִּי אֵיך אֲנִי וְאַתְּ בַּיַּעַר.

מעולם עד כה לא היה בשירה העברית ספר דומה לזה — ספר שאחד מיסודותיו העיקריים הוא שירת אהבה לסבית רבת עוצמה הכתובה לא פעם בצורות קלאסיות משוכללות.
השירים סבים על ציר רומנטי עז, ודמויות אגדיות ומיתיות כרפונזל, אודיסאוס וקליפסו חיות בהם בחריפות. דמויותיהם חיות בתל אביב עכשיו, ובד־בבד נושאות בחובן את כל רוחב היריעה המרשרש מאופל של יוון העתיקה, של יערות האחים גרים ושל ספרי אן סקסטון.
שירי הספר — גם שירי האמהות מלאי האהבה, מישירי המבט הנוקב שבו, וגם שירי הנפש הצוללת אל חיק דמותה — נכתבו מתוך זיקה עמוקה לשירה שקדמה להם. הדהוד שירי גולדברג, ביאליק, רביקוביץ ואחרים נוכח בספר, כמו גם הדהודן של איימי לואל ואן סקסטון שאותן מפליאה המשוררת לתרגם.
(אנה הרמן)